| הערות | במסמך זה מוצגים ממצאי הביניים של הועדה לבחינת פערי התיווך בשוק הפירות והירקות. מהממצאים עד כה
עולה כי התרומה של המקטע החקלאי למחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020 הייתה
בממוצע כ- %64 .תרומה זו כוללת, מעבר לעלויות הגידול גם את עלויות העברת הפרי אל הסיטונאי או
1 הקמעונאי, לפי העניין, אשר עשויות לכלול עלויות מיון, הובלה, סינון, שטיפה, הבחלה, אריזה והובלה.
ראוי לציין
כי מדובר בממוצע, כאשר השונות בין החקלאים גדולה כפי שיפורט בגוף הדו"ח. שרשרת התיווך מהחקלאי
לצרכן תורמת כ- %36 בממוצע מהמחיר לצרכן.
השיווק מהחקלאי לצרכן נעשה במספר ערוצים, לפעמים ישירות )קמעונאי עם מרלו "ג שקונה ישירות מהחקלאי
ומוכר לצרכן( ולעיתים באמצעות תיווך סיטונאי. במקרה של תיווך סיטונאי התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של
המקטע החקלאי בשנת 2020 עמדה על %57 מהמחיר לצרכן, המקטע הסיטונאי תרם בממוצע %18 והמקטע
הקמעונאי תרם בממוצע את %25 הנותרים.
מניתוח הרווחיות של המקטע הסיטונאי בשוק הפירות והירקות הטריים עולה כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע
עמד בשנת 2020 על כ- %25 ואילו הרווח התפעולי הממוצע עמד על כ-%5 ,גידול ביחס לשנים קודמות בהן
נע בין %3 ל- %4.
מניתוח הרווחיות של המקטע הקמעונאי עולה כי שיעור הרווח הגולמי הממוצע של קמעונאים עם מרלו"ג בשנת
2 2020 עמד על כ- %33 ושל קמעונאים ללא מרלו"ג על כ - %26.
ראוי לציין כי השונות ברווח הגולמי במחלקת
הפירות והירקות בין קמעונאים שונים בתוך אותה קבוצה )קרי – בין קמעונאים שונים עם מרלו"ג, או בין קמעונאים
שונים בלי מרלו"ג( גבוהה יחסית ונובעת ככל הנראה מאסטרטגיות שיווק ומכירה שונות, כפי שיפורט בגוף הדוח.
1
עלויות אלה לא ניתן להפריד, בין היתר, עקב אי זמינות נתונים, שונות בלתי מבוטלת מגידול לגידול, מחקלאי לחקלאי, בין סוגי התאגדויות שונות וכד'. יצוין, כי ממילא
החלוקה הפנימית בין גורמים שונים במקטע החקלאי )כגון חקלאים, בתי אריזה וכד'( היא בעלת חשיבות משנית בהקש ר של הפחתת מכסים על יבוא של פירות וירקות
שכן מחיר הפירות והירקות המיובאים מגלם, ככלל, את כלל הפעולות אשר מתבצעות במקטע החקלאי.
2
השונות ברווח הגולמי בין סוגי קמעונאים אלה מוסברת במידה רבה בכך שהרווח הגולמי של קמעונאים עם מרלו"ג כולל הן את הרווח הגולמי של הפעילות הקמעונאית
והן את הרווח הגולמי של פעילות המרלו"ג.
6
כמו כן הממצאים מראים כי שיעור הרווח התפעולי הממוצע של קמעונאים עם מרלו"ג עמד בשנת 2020 על כ-
%6 ,וכך גם הרווח התפעולי של קמעונאים ללא מרלו"ג עמד על כ- %6.
מהעדויות שהושמעו בפני הועדה, לרבות בסיורי השטח בצמתים בהם מבוצעות העסקאות בפועל, עלו על ידי
החקלאים טענות רבות על פרקטיקות שמופעלות כלפי חקלאים המבקשים לשווק את תוצרתם על מנת להוזיל
את מחיר התוצרת, ואשר מתוארות על ידם ככוחניות. בפרט עלו טענות מסוג זה כנגד קמעונאים עם מרלו"גים.
מאידך, הסיטונאים והקמעונאים העלו טענות כי קיים כח רב מדי בידי גופים חקלאיים גדולים אשר מנצלים את
הפטור החקלאי מהאיסור על הסדרים כובלים לצורך גביית מחירים גבוהים, וויסות שוק באמצעות תיאום מחירים
וכמויות.
מניתוח המקטע הקמעונאי ניתן לראות כי שלושת השחקנים הגדולים שולטים בכ- %54 משוק הפירות והירקות
3 של רשתות השיווק ואילו ארבעת הגדולים בכ- %62 .
הועדה זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך כולה, העשויים להעיד, טרם בדיקתם לעומק
במסגרת דו"ח הביניים, על כשלים תחרותיים, ושעל פניו ראוי לבחון בכדי לייעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן.
בגוף דו"ח ביניים זה יוצג פירוט ראשוני של מאפיינים אלה, אותם תבחן הועדה בהמשך עבודתה ותמליץ בדוח
הסופי, היכן שיימצא לנכון, על דרכים להסרתם.
מסיכום נתוני ההשוואה הבינלאומית של תרומת המקטעים השונים למחיר לצרכן עולה כי נתח החקלאי
במדינות השונות, ביחס למחיר לצרכן של פירות וירקות, נע סביב שני ממוצעים עיקריים – סביב ממוצע של כ-
%20%-30( ספרד, ארה"ב( וסביב ממוצע של כ-%40%-55( צרפת, גרמניה, ממוצע מדינות האיחוד האירופי
4 ואוסטרליה(. מהנתונים המשתקפים בדוח זה ובדוחות קודמים בנושא
נראה כי ישראל נמצאת ברף הגבוה ביחס
למדינות ההשוואה עם ממוצע של כ- %50%-60 לנתח המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן. עם זאת, יש להביא
3
הנתונים מתבססים על 18 קמעונאים גדולים ואינם כוללים ירקניות, מכולות ושווקים עירוניים.
4
ממצאי בדיקת רשות התחרות כפי שמובאים בדוח זה מצביעים על שיעור של כ- %65 לתרומת המקטע החקלאי. עם זאת לאור העובדה כי בדיקת רשות התחרות
במסגרת וועדה זו בחנה את כלל מכר הפירות והירקות, ללא התבוננות במחירי הפירות והירקות הפרטניים, ובאמצעות שימוש בנתוני עלות הרכש ופדיון המכר המצרפיים
של קמעונאים וסיטונאים, נתוני מחירי הגידולים בישראל הושוו בפרק זה בלבד לדוח ועדת המחירי ם לבחינת מרווח השיווק של פירות וירקות אשר בחן את מחירי הפירות
והירקות הפרטניים, והנתונים בו מעודכנים לשנת 2017 .
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/sikum-veaadat-mehirim
7
בחשבון את הקושי המתודולוגי בביצוע השוואה כאמור ועל כן יש לראותה כאינדיקציה בלבד לכך שחלקם של
5 הסיטונאים והקמעונאים אינו חריג בפרספקטיבה בינלאומית.
מסיכום נתוני ההשוואה הבינלאומית במסגרתה נבחנו מדדי הרווחיות של חברות קמעונאות המזון בישראל בין
השנים 2017-2020 בהשוואה ל-11 חברות מקבילות ב -7 מדינות ההשוואה, עולה כי הרווחיות הגולמית
הממוצעת בישראל אמנם גבוהה במקצת מהרווחיות הממוצעת במדינות ההשוואה, אך הרווחיות התפעולית
הממוצעת נמוכה במקצת מהרווחיות הממוצעת במדינות ההשוואה. ככלל, מדדי הרווחיות בישראל דומים
6 לאלה שבמדינות ההשוואה ולא אותרה חריגה ברווחיות בחברות הקמעונאות בישראל |
|---|
