| הערות | תקציר
הצגת הבעיה : משרד החקלאות שם לנגד עיניו את חיזוק המשק המשפחתי. אחת הבעיות של
המשקים המשפחתיים הינה כח המיקוח הקטן. התארגנויות של משקים חקלאיים יכולות להוות
פתרון, אך יש אתגרים להקמתן וקיומן לאורך זמן .
מטרות המחקר: לבחון מגמות בהתארגנות משקים, לזהות גורמים להצלחה של התארגנויות
חקלאים, וכלי מדיניות לעידוד התארגנויות חקלאים אותם יכול משרד החקלאות ליישם . לבחון
מגמות במשקים משפחתיים בענף ההדרים .
שיטות העבודה : בדיקה של 14 התארגנויות חקלאים מצליחות בענפים שונים, באמצעות
ראיונות עומק עם אנשי הארגון ועם חקלאים החברים בו. באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתוני
בתי אריזה - בדיקה של היבול לדונם ואיכות הפרי במשקים בעלי גדלים שונים בענף ההדרים,
במטרה לזהות יתרונות לגודל .
תוצאות עיקריות:
בדיקת התארגנויות חקלאים: גורמי ההצלחה של התארגנויות הם: השענות על אר וג נים קיימים
תוך הרחבת תחום הפעילות לנושאי שיווק; בעלות על נכסים משותפים; ות הכנסה קבועים
המאפשרים העסקת עובדים בשכר; עיסוק בשיווק ולא ברכישת תשומות או אשראי; בעלות
וחברות של חקלאים בלבד ללא גורמים עסקיים אחרים; ותשומת לב לנושא האמון - שקיפות,
ופעולה לפי כללים מוגדרים מראש .
יעילות הייצור בענף הפרדס: לא נמצאו יתרונות לגודל מבחינת כמות היבול לדונם. לפרדסים
הגדולים גם אין יתרון מבחינת איכות הפרי. כלומר יש קיימות כלכלית לפרדסים קטנים. עם זאת,
נמצא כי משקים משפחתיים, ללא קשר לגודלם, פחות יעילים ממשקים לא- משפחתיים.
מסקנות והמלצות לגבי יישום התוצאות : מומלץ כי משרד החקלאות יתמקד בארגוני חקלאים
קיימים (אגש"ח וועדות חקלאיות) ויעודד אותם לארגן את החקלאים בתחום השיווק; יפתח
מערכי הכשרה והדרכה לעידוד התארגנויות חקלאים, ליישום באמצעות מדריכי שה"מ; יטפח
אמון בין חקלאים, בין היתר בסיוע יעוץ ארגוני ייעודי; יעדיף התארגנויות חקלאים בסיוע
התקציבי של משרד החקלאות - כך שהתארגנויות יקבלו יותר סיוע מחקלאי בודד. |
|---|
